יום גוש קטיף- דואגים לעתיד הדור הבא

ארבע שנים חלפו מאז נלקח מאתנו חבל ארץ שקסם בנופים שבו ובחומר האנושי שחי וצמח מתוכו. אשר חולות זהובים וים כחול ייחדו אותו יותר מכול. הים, שנותר עזוב ואילם, איבד מתשוקתו, והחולות ממתינים ליד רכה ומלטפת. נותר להישען על חלקיקי זיכרונות לאמונה שפיעמה בלב התושבים ומהמקום שהיה מודל לבית גידול של דור ציוני, אידאליסטי וערכי.

כחברה שחרתה על דגלה את ערך האחווה והסולידריות, ומתוך דאגה לגורל הזיכרון הקולקטיבי והמודעות הציבורית לעקירת היישובים, הורחבה מלאכת התיעוד וההנצחה לקביעת יום שמציין את עקירת גוש קטיף במוסדות החינוך.

הדור הצעיר, כולל מגוש דן וסביבותיו, צמא לדעת, להכיר ולחוש. חשוב שנפגיש אותו עם הערכים, החוזק הנפשי, האמונה והדבקות האיתנה שזרמו בעורקיהם של המתיישבים שחיו את חייהם תוך הקרבה וסיכון גדול.

יש בפעילות זאת מעין חוב לאומי לצלקת שנושאים המתיישבים מאז הורישה התפוררות מפעל חייהם לרסיסים.

מעל לכול עיקר מגמתו של יום גוש קטיף במערכת החינוך הוא להנחיל את ערכי העם והארץ, החזון והאמונה, להשריש אותם בלבם לבל יינתק. יש בכך מתן דגש לחיבור לאדמה ולערכים האנושיים הבריאים על פני הקרע, השבר והניתוק שהתחוללו בעקבות העקירה.

אך אסור שהאמונה והגעגועים יומרו בזיכרון בלבד. אמנם אירוע נורא זה הותיר חותם בלב העם כולו, שאותו הוא נושא על גבי ההיסטוריה עד היום, והזיכרון חשיבתו הוא בכך שממנו ניתן לבנות את העתיד, אך בל נשכח שחלה עלינו החובה בראש ובראשונה להטמיע את הערכים עליהן חיו המתיישבים בלב התלמידים ובכל מי שמזוהה עם דור ה"פייסבוק". התקווה היא שנוכל לייצר חיים שייבנו על בסיס עקרונות וערכים אלו שהם נר לרגלינו. חיי חברה שדוגלת באהבת האומה, באחווה, בנתינה, בפשטות ובאכפתיות.

הזיכרון יקבל אחיזה מוצקה רק כאשר ינקטו פעולות מעשיות של לימוד, הזדהות, פעולה אקטיבית וכיוצא בזה. על ידי שימוש בכל החושים- דרך השכל ודרך הידיים והלב, ורק בדרך זו של הטמעה הזיכרון ישתרש כראוי. כך נרוויח גם את עתידו של הדור הבא מתוך הבנה שהתחזקה לצערנו בעקבות אירוע קשה שעבר על עמינו. דור שייקח לידיו את המושכות של ניהול המדינה בכל תחומי החיים ויפעל לשינוי פני החברה, התרבות, הכלכלה, והן בתחום העשייה והבנייה של עוד יישובים בארץ ישראל. דור שיקדש את רוח ויסלוד מהחול. דור שיביא לנו את הגאולה במהרה בימינו אמן.

הכותב הוא תלמיד ישיבת ההסדר "המאירי", ירושלים ומחבר הספר "על חוף הים הכחול".